איט דה ריצ'

בישראל 2026 נחוצה לנו אמנות מעמדית חדשה, אמנות שתתן עדות על חברה שהישרדות כלכלית מפוררת אותה מבפנים. ישראל, מדינת-לאום שקמה על ברכי הסוציאליזם, הולכת ונעשית בחסות שנים של מלחמה, הפרטה, הגירה והאצה טכנולוגית, למקום בו ניצול הדדי ועשיית רווח זה על חשבון זה הם פעולות לגיטימיות וטבעיות, שכן תהליכי השחיקה החברתיים תחת הקפיטליזם הופכים את ההישרדות הכלכלית למין כוח טבע - דבר שאי אפשר לשנות, רק לנסות לא לכרוע תחתיו. איט דה ריצ' בוחנת את התנועה הזו שבין יצר ההישרדות החייתי ובין מנגנוני ההשרדות המתורבתים בישראל של ימינו.
הצירוף "איט דה ריצ'" (אכלו את העשירים), מיוחס לציטוט של הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו "כשלאנשים לא יהיה יותר מה לאכול, הם יאכלו את העשירים", רוסו מתייחס למצב של פער קיצוני בין מעמדות, פער שהיום נעשה קשה יותר ויותר לעמוד עליו - מי הם העשירים? איפה נמצא ההון? איך מתעשרים? מה זה כסף? כשאנשים מפגינים יחד בעד הדמוקרטיה או נגד עריצות המשפט, לאחד מהם אין פנסיה ולשני יש מיליונים בקריפטו - נעשה קשה יותר לעמוד על קו הגבול שבין עני ועשיר. אבל השינוי במנגנוני צבירת ההון לא מבטל את קיומו של עוני - העוני עדיין קיים, עבודה פועלית עדיין קיימת, אי-ביטחון כלכלי קיצוני קיים בישראל ב2026, ובמובנים מסוימים כל אלו גם מתעצמים תחת הקפיטליזם המאוחר.
בעידן שבו כסף הופך למערכת ערכים בפני עצמה, איך נראה העימות בלתי נמנע בינו ובין מערכות ערכים חברתיות כמו לאום או דת? טוהר לב ג'יקובסון בוחן בדיוק את זה כשהוא יוצא לראיין את מהמרי הפולימרקט, שמבצע "עם כלביא" היווה עבורם הזדמנות כלכלית יקרה מפז. דרך העדויות של המרואיינים, מתבהר הדיוקן והאבסורד של חלום ההתעשרות המהירה בחסות המלחמה.
מעין שלם לוקחת אותנו לטיול בדבר שנקרא עוני. היא מצטיידת במצלמה ויוצאת לדבר עם זרים בדרום תל-אביב, היא מחלצת את העוני מהאנונימיות ומאפשרת הצצה אינטימית אל החיים בשולי העיר. שלם לא מחפשת את המקרים קורעי הלב, אלא מתמקמת דווקא באיזור הביניים, היא בוחרת לצלם את אלו שהעוני לא מכריע אותם, הוא רק מעצב אותם, את ההחלטות והחרטות שלהם. שלם מזכירה לנו שעוני הוא לא מצב נדיר.
אנסטסיה חיים מתעדת בצבעוניות ובהומור שחור את חוויית הנידחות והזרות של עולי ברית המועצות לשעבר. היא משתמשת בסמלים שהפכו לקלישאות של עלייה סובייטית - הדגים המלוחים, ההדפס המנומר, הבית העמוס להתפקע בתזכורות לאירופה המפוארת. ההשפעה של הגירה על המעמד הסוציו-אקונומי נוכחת בצורה חזקה בציורים של חיים, ויוצרת מראה של חברה מוחמצת
איט דה ריצ' מזמינה את הצופים להתבונן על סוגיית המעמד העכשווית, לעמוד על היחסים שבין זהות, משמעות וכסף, ולשאול איזה חברה מתעצבת כאן בינינו, תחת המוסר הכלכלי הקיים.